#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשמיע קול בשבת?	"עולא ס&quot;ל דאסור להשמיע כל קול, אבל רבא ס&quot;ל דרק אסור להשמיע קול של שיר, ומבואר בירושלמי (ביצה פ&quot;ה ה&quot;ב) כעולא דרבי אילעא ישן בשער ביתו דלא רצה להקיש על הדלת, ולהלכה הר&quot;ח ס&quot;ל כעולא דאסור, וביאר המהר&quot;ם מרוטנבארק דזהו דוקא כשרוצה להשמיע קול, אבל הרי&quot;ף רא&quot;ש ורמב&quot;ם פסקו כרבא דדוקא קול של שיר אסור, ואע&quot;פ שהגר&quot;א פסק כהר&quot;ח קיי&quot;ל כהשו&quot;ע דפסק כרבא [ומש&quot;כ הטור הלכך מותר להטיף מים לחולה שאינו מכוין לשיר ר&quot;ל מה שרגילין לעשות לחולה מותר אף לבריא (מהר&quot;י אבוהב, ב&quot;י)], ולהקיש על הדלת כלאחר יד מותר אפי&#x27; להגר&quot;א דלא עדיף מלהכות כף אל כף דאמרינן לקמן (סי&#x27; של&quot;ט סעי&#x27; ג&#x27;) דמותר כלאחר יד (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל) {מכאן משמע דלהקיש על הדלת הוי כמו כף אל כף דמותר כלאחר יד ואינו דומה לקשקוש בזגין דאינו מותר כלאחר יד וכמ&quot;ש הביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; של&quot;ט ד&quot;ה ולספק), ובסמוך מבואר דאפי&#x27; בכלי המיוחד להשמיע קול הוי כמו כלי שיר דאינו מותר כלאחר יד אלא בשעת הדחק ולצורך מצוה, ונראה לפרש דכלי שיר ממש או כלי המיוחד לקול חמירי טפי ואסורים כלאחר יד, אבל לספק כף אל כף, ואפי&#x27; להכות על הדלת או שלחן דרך שיר מותר כלאחר יד [דהרי הכאה על הדלת להשמיע קול לעולא שוה להכאה על השלחן דרך שיר לרבא, ואם הביה&quot;ל מקיל לעולא כלאחר יד ה&quot;ה דיקיל לרבא]}"	סימן שלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למלאות מבור גלגל המשמיע קול?	"לפי מאי דקיי&quot;ל כרבא דמותר להשמיע קולו בודאי מותר בדליכא חשש שמא ימלא לגינתו ולחורבתו, ואפי&#x27; הגר&quot;א דפסק כעולא מקיל בזה דהרי אינו מכוין להשמיע קול כלל [וצ&quot;ע דמבואר בגמ&#x27; דלפי עולא אסור, ופי&#x27; ההגהות מיימוניות דיש צורך לקול זה, ותי&#x27; הביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) דצריך לדחוק דדוקא בהו&quot;א בגמ&#x27; ס&quot;ד דצריך הקול אבל למסקנא אפי&#x27; לעולא אינו אסור אלא משום שמא ימלא לגינתו ולחורבתו וממילא בזמנינו מותר לגמרי] "	סימן שלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי 1) שאינו מיוחד לקול 2) שמיוחד להשמעת קול סתם 3) שמיוחד להשמעת קול שיר?	"1) שוה לדין בלא כלי דמותר להשמיע קול אבל לא קול של שיר (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) 2) כתב האגור דאסור להשמיע קול בכלי המיוחד להשמעת קול (ב&quot;י, רמ&quot;א), וביאר הב&quot;י דחיישינן שמא יכוין לשיר {וצ&quot;ב קצת למה יכוין לשיר, וכן טרח בזה הביה&quot;ל (ד&quot;ה על), וכן הקשה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;)}, והלבוש ביאר שמא יתקננו {וצ&quot;ב מאי שנא כלי המיוחד לקול} (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) ביאר משום עובדא דחול [וכן משמע מביה&quot;ל (ד&quot;ה הואיל)], והביה&quot;ל (ד&quot;ה על) הביא מהפיהמ&quot;ש להרמב&quot;ם דמקיל אפי&#x27; בכלי המיוחד להשמיע קול [ומבואר בביה&quot;ל (ד&quot;ה הואיל) דהוא צירוף להקל], ועוד הביא הביה&quot;ל (הואיל) בשם התוספת שבת דכלי המיוחד לשבת מותר וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; שכ&quot;ז סעי&#x27; ג&#x27;) דמותר לגרד בכלי המיוחד לשבת {ולפי&quot;ז מותר להשתמש בכלי המיוחד להקיש על הדלת אם הוא מיוחד לשבת} 3) פשוט דאסור להשמיע קול (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן שלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפעמונים על הפרוכת?	"המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) כתב ג&#x27; סברות להתיר, א&#x27; אינו מכוין לקול שיר, והוסיף המג&quot;א דאע&quot;פ שהם מכוונים שישמעו הקול כדי שיעמוד מ&quot;מ הפותח הפרוכת אינו מכוין להשמיע שום קול (מחה&quot;ש), ב&#x27; הוי לצורך מצוה, ג&#x27; בזמן הזה נהגו להקל דאין אנו בקיאים בתיקון כלי שיר, וכן משמע מהש&quot;ך (יו&quot;ד סי&#x27; רפ&quot;ב) דמקיל. אכן, הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;, וביו&quot;ד שם) אוסר דהוי כלי המיוחד להוצאת קול וצריך למחות בידם, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) משמע דמכריע כשערי אפרים דלכתחילה יש להחמיר כהט&quot;ז אבל א&quot;צ למחות ביד המקילין [והבאה&quot;ט (ס&quot;ק א&#x27;) מסיים &quot;וכל אשר חרד לדבר ה&#x27; ישמע אליו&quot;] {ונראה סברא להקל בכתר שיש בו פעמונים אם משתמשים בה רק בשבת אם דינו ככלי שמשמיע קול ולא ככלי שיר א&quot;כ אפי&#x27; אם מכוין להשמיע קול מ&quot;מ הם מיוחדים לשבת ויו&quot;ט וכתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה הואיל) בשם התוספת שבת דמותר כשהוא מיוחד לשבת, אמנם למעשה אין להקל בזה דמשמע דזוגים הוו כלי שיר ממש ולא רק כלים המיוחדים למשמיע קול}"	סימן שלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו מכוין להשמיע קול בכלי המיוחד לכך?	"משמע ממהר&quot;ם (המובא בטור) דאינו אסור כשאינו מכוין להשמעת קול, וכן משמע ממג&quot;א לעיל (סי&#x27; ש&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ה) דהקשה למה צריך לפקק הזגין שעל הכסות הרי הוא אינו מכוין לקול של שיר, ותי&#x27; דמיירי בקטנים שמכוינין לקול של שיר, וש&quot;מ דאפי&#x27; בקול של שיר מותר כשאינו מכוין, וכן נראה כוונת המג&quot;א (סי ש&quot;ה ס&quot;ק ה&#x27;) דצריך לפקק הזוג שבצואר הבהמה דפי&#x27; ע&quot;פ תוס&#x27; (שבת נ&quot;ח ע&quot;ב) דרוצה הקול כדי שידע היכן היא ומביאה, ומסיים המג&quot;א דהוי קול של שיר ומש&quot;ה אסור {וצ&quot;ב קצת דאפי&#x27; אם אינו אלא להשמיע קול דעלמא אסור לפי האגור והרמ&quot;א}, והמג&quot;א (כאן ס&quot;ק א&#x27;) נמי משמע דאפי&#x27; בקול של שיר מותר כשאינו מכוין לזה {ודלא כשעה&quot;צ (ס&quot;ק ח&#x27;) דהקשה סתירה בזה בדעת המג&quot;א}, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) כתב שהט&quot;ז שאוסר הפעמונים בפרוכת מוכח שחולק על המג&quot;א וס&quot;ל דאסור אפי&#x27; אם אינו מכוין {אבל לענ&quot;ד ליכא ראיה דהט&quot;ז לא כתב דאסור אע&quot;פ שאינו מכוין אלא מסתימת לשונו משמע דאוסר מפני שהוא רוצה להשמיע קולו, ולית ליה הסברא דמג&quot;א דהפותח עצמו אינו מכוין, וכן הקשה מ&quot;ב עו&quot;ה (ס&quot;ק י&quot;ט) בשם פתח הדביר}, ועוד דייק המ&quot;ב מגר&quot;א לעיל (סי&#x27; ש&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ח) דכתב דצריך לפקק את העינבל {ולענ&quot;ד גם זה אינו ראיה דדלמא ס&quot;ל כהמג&quot;א דמיירי בקטנים שמכוינים להשמיע קול, ואפי&#x27; להשעה&quot;צ (ס&quot;ק ז&#x27;) דרצה לפרש שהגר&quot;א חולק על המג&quot;א באוקימתא דקטנים מ&quot;מ לא הבנתי ההוכחה ממנו דהגר&quot;א ס&quot;ל דאפי&#x27; אם אינו מכוין אסור דהרי כתב דהגר&quot;א ס&quot;ל דזוג על בגדו מקרי מכוין, ונראה כוונתו כמ&quot;ש בסמוך דהגר&quot;א מחמיר אם יש מישהו שמכוין ועל כן יש להחמיר בדלת שיש בו זוג דיש מישהו שמכוין, אבל אה&quot;נ אינו ראיה להחמיר היכא דליכא מי שהוא מכוין}, והמ&quot;ב נמי מדייק מא&quot;ר (ס&quot;ק א&#x27;) דכתב דהמג&quot;א כתב סברא להקל בפרוכת דאינו מכוין לקלא, והא&quot;ר כתב דלפי&quot;ז יהא מותר להניח זוג על הדלת כדי שישמעו כשנכנס אדם, אבל מסיים דאין להקל מטעם זה לחוד, וש&quot;מ דאינו סומך על הסברא דאינו מכוין להשמיע קול {ונראה דזהו דוקא בזוג בדלת וכדומה דאע&quot;פ שהפותח אינו מכוין מ&quot;מ מי שתלה הזוג מכוין וא&quot;כ יש כאן כוונה של מישהו להשמיע קול, ולכאורה זהו ג&quot;כ סברת הט&quot;ז לאסור בפרוכת אע&quot;פ שהפותח אינו מכוין, אבל אינו ראיה לאסור כשאין בו שום כוונה להשמיע קול}, והמ&quot;ב מסיים דלכתחילה יסיר הזוג מערב שבת אבל בדיעבד יכול לסמוך על המקילין {ולענ&quot;ד זהו דוקא בזוג על הדלת וכדומה דיש מישהו דניחא ליה בזה אבל אם רוצה לזוז rattle או אפי&#x27; כלי שיר ממש בלא שום כוונה להשמיע קול מותר לכו&quot;ע, וכן דייק השעה&quot;צ (ס&quot;ק ז&#x27;) מהטור דהביא התירא דמהר&quot;ם בטבעת שיש בתוכה אבן דהתם אין שום אדם מכוין לקול, ולא הביא סוף דבריו דמקיל נמי בעינבל על בגדיו דהתם הוקבע על בגדו כדי להשמיע קולו והוי כאילו מכוין וכמו שאמרינן בזוג על הדלת}"	סימן שלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא בחוץ ולא ישמעו לפתוח הדלת אלא אם מקיש על הכלי המיוחד להשמיע קול?	"הכלכלת שבת מקיל בשעת הדחק, וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה הואיל) דס&quot;ל דסתימת המחבר משמע דחולק על הרמ&quot;א וס&quot;ל דאפי&#x27; כלי המיוחד להשמיע קול מותר [וצ&quot;ע מה שהביא ראיה מבני מלכים שיוצאים בזוג דהרי מבואר לעיל (סי&#x27; ש&quot;א סעי&#x27; כ&quot;ג) דהיינו בפקוק וכמ&quot;ש הגר&quot;א שם, ואפי&#x27; להמג&quot;א שם היינו במי שאינו מכוין להשמיע קולו], ועוד כתב הביה&quot;ל דבשעת הדחק יש לסמוך על הרמב&quot;ם בפיהמ&quot;ש דלית ליה איסור בכלי המיוחד להשמיע קול, ועוד התיר הביה&quot;ל דכל האיסור להשמיע קול בכלי המיוחד לכך הוי עובדא דחול ומבואר לעיל (סי&#x27; של&quot;ג סעי&#x27; א&#x27;) דבמקום מצוה מותר לעבור על עובדא דחול {אמנם, אפי&#x27; במקום מצוה אינו מותר להטריח יותר מט&quot;ו סאין, ש&quot;מ דיש גבול להיתר זה} וה&quot;נ כדי שיכול לישון בלילה בבית אין לך צורך שבת גדול מזה [ומה שהחמיר ר&#x27; אילעא בירושלמי היינו משום דס&quot;ל אפי&#x27; להשמיע קול אסור מדינא ולא משום עובדא דחול ובזה אין להקל אפי&#x27; לצורך מצוה], והביה&quot;ל מסיים עם כל זה יש להקיש על הכלי בשינוי {אבל משמע דכלי המיוחד להשמיע קול הוי כמו כלי שיר דאינו מותר בהדיא כלאחר יד כמו כף אל כף}"	סימן שלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כלי המיוחד להשמיע קול מוקצה?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) מסתפק דאפשר דהוי רק חומרא בעלמא [דהיינו עובדא דחול (מ&quot;ב עו&quot;ה הע&#x27; ל&quot;ט)] ולפי הלבוש אין מוקצה בדבר דהוי רק חומרא (ביה&quot;ל ד&quot;ה אסור), אכן כבר פסק המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ש&quot;ח ס&quot;ק קס&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק ק&quot;ל) דהוי מוקצה, ודלא כלבוש."	סימן שלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בברזל שהפתח ננעל ונפתח בו?	"מותר להקיש עליו להשמיע קול דהוי ככלי שאינו מיוחד להשמיע קול (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן שלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצפצף בפה?	"הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא משלטי הגיבורים ב&#x27; סברות להקל, א&#x27; אינו נעים כשיר כשקורא את חבירו, ב&#x27; לא עביד מעשה, ומדייק המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) לפום ריהטא משמע דצריך השתי סברות וא&quot;כ אינו מותר לצפצף אלא אם אינו לשיר, אבל הרמ&quot;א רק הביא הטעם דלא עביד מעשה, וביאר המג&quot;א דזהו העיקר טעם [והשלטי גיבורים או או קאמר (מחה&quot;ש)] (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) הוסיף דמותר אפי&#x27; אם משים אצבעו לתוך פיו וע&quot;י כן יוצא הקול כצפור"	סימן שלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הלימוד זכות על הדברים שהחזנים עושים?	"הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) מאריך לטרוח ללמד זכות על החזנים שבזמנו:&lt;br&gt;1) הם מכין מזלג קטן של ברזל להעמיד משקל קול הנגינה, והערוה&quot;ש מלמד זכות שקול נגינתו אינו נשמע אלא מפה לאוזן, וגם הוא רק לרגע, ותכליתו הוא לשירה בפה, ואפשר שאינו בכלל גזירת חז&quot;ל דכלי שיר&lt;br&gt;2) הם כופלים ומשלשים תיבות, ואפשר דדוקא שמע שמע משתקין אותו ולא בשאר תיבות&lt;br&gt;3) הם קוראים מהאנטי&quot;ן למען יזמרו ע&quot;פ חוקי הזמרה, ובעצם אין טעם האיסור ברור, והנח להם לישראל וכו&#x27; "	סימן שלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשמיע קול ע&quot;י גרמא?	"רשז&quot;א (מנח&quot;ש ח&quot;א ס&quot;ס ט&#x27;) מקיל בהשמעת קול גרידא דהוי רק עובדא דחול, אבל אם הוא משמיע קול שיר אינו מותר אלא אם הדרך הוא לעשותו מבעוד יום כגון השעון {אבל כפשוטו אין חילוק ואפי&#x27; השמעת קול גרידא אסור ע&quot;י גרמא וכמ&quot;ש בשעון דאינו מותר אלא אם דרכו מאתמול}"	סימן שלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ל-applaud בשבת?	{נראה דמותר דהוי להשמיע קול ולא קול של שיר}	סימן שלח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לומר לגוי לנגן כלי שיר 1) בזמן הגמ&#x27; 2) בזמן הראשונים?"	"1) מדינא מותר לצורך חתן וכלה דהוי שבות דשבות במקום מצוה, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מרדב&quot;ז דנהגו לאסור לומר לגוי בשבת [אבל מותר לומר לו מערב שבת, וגם אם בא הגוי מעצמו א&quot;צ למחות] (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), אבל אסור לומר לשאר סעודות מצוה דאין כלי שיר צורך כ&quot;כ אבל אם אמר מערב שבת או באו מעצמן א&quot;צ למחות (א&quot;ר, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) {ונראה להוסיף דמשמע בסי&#x27; תק&quot;ס דההיתר לשמוע לכלי שיר בשמחת חתן וכלה הוי דזהו העצם שמחת חתן וכלה אבל בסעודת ברית וכדומה אין היתר לשמוע לכלי שיר דאינו מקיים שום מצוה בשעת השמיעה, אמנם יש לעיין בזה דכאן משמע דיש מצוה בכלי שיר אצל ברית מילה, וכן בערוה&quot;ש לקמן (סי&#x27; תק&quot;ס) משמע דיש מצוה בכלי שיר בסעודת סיום}, אכן למעשה כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) דנוהגין לאסור לומר לגוי לנגן אפי&#x27; לשמחת חתן וכלה, ואפי&#x27; לא יאמר לו מאתמול 2) כתב הרמ&quot;א בשם תוס&#x27; בזה&quot;ז אין אנו בקיאים בתיקון כלי שיר ונוהגין להקל, ומשמע דנוהגין להקל אפי&#x27; בשאר שמחות אבל הא&quot;ר הביא מלבוש דאפי&#x27; בזה&quot;ז רק נהגו להקל בשמחת חתן וכלה (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), ולפי הערוה&quot;ש הנ&quot;ל נוהגין לאסור אפי&#x27; בזה&quot;ז"	סימן שלח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לגוי לתקן כלי שיר?	"הרמ&quot;א הביא היתר זה לכבוד חתן וכלה, ותמה עליו המג&quot;א (ס&quot;ק ד) הרי קיי&quot;ל דאסור לומר לגוי לעשות מלאכה דאורייתא אפי&#x27; לצורך מצוה, ויש בזה כמה תירוצים:&lt;br&gt;1) תי&#x27; המג&quot;א דשמחת חתן וכלה שאני דהוא מצוה גדולה משאר מצות ועיקר מצותה תלוי בכלי שיר וכמ&quot;ש במהרי&quot;ל דאמר [בימי החול] שהחתן וכלה ילכו לעיר אחרת כדי שיהיה כלי שיר בהחתונה [והא&quot;ר השיג עליו דאפשר דהיינו בארצותם אבל בארצותינו יש שמחה בבשר ויין ושיר בפה] (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) מצדד דהמג&quot;א רק בא ליישב הרמ&quot;א אבל הוא עצמו ס&quot;ל דאסור אפי&#x27; לצורך שמחת חתן וכלה [אבל אינו מוכח דאפשר דהמג&quot;א מיירי בשאר שמחות (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)] {ולפי הרמ&quot;א אפשר דיש מקום להקל לומר לגוי להדליק הנר אם נמצא בחושך לשבת שבע ברכות, אולם אפשר דכאן מתירין לחתן וכלה דוקא בשעת החתונה ולא לכל השבע ברכות}&lt;br&gt;2) הגר&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) ביאר דקאי לפי הבעל העיטור ברמ&quot;א לעיל (סי&#x27; רע&quot;ו סעי&#x27; ב&#x27;) דמקיל באמירה לעכו&quot;ם במלאכה דאורייתא לדבר מצוה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)&lt;br&gt;3) רע&quot;א הביא תירוץ משולחן עצי שטים דמיירי בכלי שיר של עכו&quot;ם דהוי כאומר עשה מלאכה בשל עצמך וכמ&quot;ש ברמ&quot;א לעיל (סי&#x27; ש&quot;ז סעי&#x27; כ&quot;א)"	סימן שלח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנגן בשעת התפילה?	"כתב החת&quot;ס (ח&quot;ו סי&#x27; פ&quot;ו) דאסור בין בחול בין בשבת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן שלח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשעון המשמיע קול?	"כתב האגור בשם אביו כיון שדרכו להכינו מאתמול לא יאמרו שהוא הכינו בשבת וליכא אוושא מילתא [דלא כמהר&quot;י ווייל שמובא בט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;)], וכ&quot;כ הרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; רנ&quot;ב סעי&#x27; ה&#x27;)"	סימן שלח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור לתקן השעון שילך 1) לאחר שפסק 2) אם עדיין לא פסק?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-767de605a7b3800837b596f9071e58820c351a72.jpg"">"	סימן שלח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכוון השעה של שעון שפועל כבר?	"רשז&quot;א (מנח&quot;ש ח&quot;ב סי&#x27; ל&quot;ה אות י&quot;ב) וריש&quot;א (שלמי יהודה פ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) מקילין, אבל החוט שני (ח&quot;ב פל&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;) חושש לתיקון מנא אף בזה, והכה&quot;ח (סי&#x27; ש&quot;ח ס&quot;ק ר&quot;פ) הביא מנהג ירושלים לאסור"	סימן שלח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשעון יד שעורך את עצמו ע&quot;י תנועות היד?	"רשז&quot;א (שש&quot;כ פכ&quot;ח הע&#x27; נ&quot;ז) מצדד להקל כל זמן שהוא פועל, וכ&quot;כ שלמי יהודה (פ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) בשם ריש&quot;א, וכן שמעתי מהגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א [והוא התיר גם solar powered שעון] {ונראה לפרש דכל האיסור משום דנראה כמתקן מנא אבל כאן אינו נראה כמתקן כלום, ולפי&quot;ז מותר אפי&#x27; אם אין בו כח לכל השבת או שצריך העריכה ליו&quot;ט שחל אחר שבת וכדומה, וע&quot;ע במ&quot;ב דרשו}"	סימן שלח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; רנ&quot;ב סעי&#x27; ה&#x27;) לגבי שעון מעורר "		סימן שלח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-wind up toys?	"רשז&quot;א (שש&quot;כ פט&quot;ז הע&#x27; ל&quot;ט) מקיל דאין זה דומה לשעון דאין כאן תיקון דבר המקולקל אלא הוא שימוש בעלמא, אבל החזו&quot;א ס&quot;ל דהוי תיקון מנא, וכן החמיר הגר&quot;מ פיינשטיין (טלטולי שבת פ&quot;א הע&#x27; ל&quot;ו) וריש&quot;א (שלמי יהודה פ&quot;ה הע&#x27; י&quot;ח, שבות יצחק חי&quot;ג עמ&#x27; צ&quot;א אות ג&#x27;) "	סימן שלח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השומר פירותיו האם מותר לספק כף אל כף?	"איתא בגמ&#x27; (עירובין ק&quot;ד) דאסור לספק ולטפח ולרקד גזירה שמא יזרוק צרור להם, ופי&#x27; רש&quot;י שילך לרה&quot;ר, אמנם כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) דבזה&quot;ז דליכא רה&quot;ר מותר {דאטו איסור דרבנן לא גזרו}, והכה&quot;ח (ס&quot;ק כ&quot;ט) חושש להשיטות דיש לנו רה&quot;ר, ועוד כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז) דמותר כלאחר יד כיון שיש היכר אין לחוש שיטול צרור, ופשוט דמותר לספוק כף אל כף להבריח כלב וחתול מלצערו ומלהזיקו (פסק&quot;ת אות י&quot;א) {ויש לעיין בזה}"	סימן שלח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם משחקים באגוזים בשבת?	"לפי הר&quot;ח אסור משום שרוצה להשמיע קול, אבל לפי מאי דקיי&quot;ל כהרי&quot;ף אינו אסור אלא משום אשוויי גומות, וכתב רבינו ירוחם לפיכך מותר לשחק ע&quot;ג מחצלת ולא גזרינן שמא ישחק ע&quot;ג קרקע דזהו גזירה לגזירה [וכתב דכ&quot;כ הרמב&quot;ם, ודייק הב&quot;י ממה שהתיר הרמב&quot;ם לכבד על קרקע מרוצף {ולכאורה צ&quot;ע דהתם התיר רק משום שהוא דבר נחוץ ולכאורה שחיקת אגוזים אינו דבר נחוץ (פסק&quot;ת הע&#x27; 104), אמנם הב&quot;ח מקיל בשחיקת אגוזים על קרקע מרוצף, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) נמי מקיל מפני שאינו דבר של קביעות, ואפשר בזה יש ליישב הב&quot;י דהוא מדמה כיבוד בית דהוא דבר נחוץ לשחיקת אגוזים דהוא דבר שאינו של קביעות, וגם מיישב בזה קושיית המג&quot;א בסמוך באבוס, ודוחק, וגם בלא&quot;ה מבואר בב&quot;י דיש צד לאסור לשחק באגוזים על מרוצף שמא יבא לשחק בהם ע&quot;ג הקרקע, וצ&quot;ע}], והקשה המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) מאי שנא מאבוס דגזרינן אבוס של כלי אטו אבוס של קרקע (לעיל סי&#x27; שכ&quot;ד סעי&#x27; ט&quot;ו) [ואע&quot;פ שבכיבוד לא גזרו על השלחן כאן יש לגזור טפי שמא ישחק ע&quot;ג הקרקע (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;)], ותי&#x27; דאין לדמות גזירות אהדדי, וביאר המחה&quot;ש דאבוס שאני דשניהם מקרי אבוס, ומ&quot;מ אסור ע&quot;ג קרקע מרוצף (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן שלח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשחק על הרצפה במקום שרוב הבתים בעיר מרוצפים?	"{כבר כתבנו לעיל (סי&#x27; של&quot;ז) דהיתר זה לא סגי לחוד, ודוקא בכיבוד מקילינן דהוא דבר נחוץ ולא הדחה, וכפשוטו שחיקת אגוזים אינו דבר נחוץ והוי כמו הדחה ואסור [אולם, עדיין צ&quot;ע לשון הב&quot;י דרצה להביא ראיה מהרמב&quot;ם דהתיר לכבד במרוצף דה&quot;ה דמותר לשחק במחצלת, וכמ&quot;ש למעלה], ואולי יש לצרף הב&quot;ח וערוה&quot;ש דמקילין סתם במרוצף, וצ&quot;ע}"	סימן שלח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשחק בעצמות טשי&quot;ך שמשמיעין קול?	"כתב הרמ&quot;א שמותר דקיי&quot;ל דמותר להשמיע קול, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דנוהגין לעשותם של כסף משום עובדא דחול {ויש לפרש דאם שחוק זה עשוי להשמיע קול הו&quot;ל ככלי המיוחד לכך ועל כן צריך לייחד עצמות לשבת וכמ&quot;ש הביה&quot;ל (ד&quot;ה הואיל) דמהני לייחד כלי לשבת בכלי המיוחד להמשיע קול}, אכן המג&quot;א הביא מר&quot;א ששון דאוסר כל מיני שחוק משום מושב לצים, ולפי&quot;ז אסורים אפי&#x27; בימות החול (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;), והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;א) מציין לברכי יוסף דכתב שהר&quot;א ששון אסר לשחק אישקאק&quot;י שהוא סאנטרא&quot;ג (שחמט - chess), והסכימו עמו הרבה גדולים, והברכ&quot;י הביא מכנה&quot;ג (חו&quot;מ סי&#x27; ש&quot;ע) דגדולי ישראל נטפלו בו והנח לגדולי ישראל דודאי מעשיהם לשם שמים דאפשר דהיו חולים בחולי השחורה ומשום רפואה לאסוחי דעתייהו ודעתן לחזור לתלמודם {ולנשים ולקטנים אין להחמיר כלל}, אמנם כתב האג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;ג סי&#x27; ט&quot;ו אות ב&#x27;) אם המנוצח מצטער אז אסור מדינא."	סימן שלח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשחוק שיש בו משום מקח וממכר?	"אסור משום דמיחזי כמקח וממכר, אבל מסיים הרמ&quot;א דאין למחות ביד הנשים וקטנים דמוטב שיהיו שוגגין וכו&#x27; [ובאמת מבואר מגמ&#x27; וב&quot;י דזה קאי נמי על שחיקת אגוזים על הקרקע], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) מלמד זכות על המשחקים אגוזים [שאם נוקף באגוזו של חבירו זוכה ואם לאו מפסיד] וכן בתם וחסר [שהוא סוגר ידו בכמה אגוזים וחבירו אומר תם (even) או חסר (odd) ואם הוא נכון זוכה ואם לאו הוא חייב לו] דאין זה דרך מקח וממכר אלא אסמכתא בעלמא ויש אומרים דאסמכתא לא קניא ואינו מחויב כלום, וא&quot;כ הוא נותן לו מתנה בעלמא ואין בזה גזירת מקח וממכר {ולכאורה אפי&#x27; מתנה בעלמא אסור אם אינו לצורך שבת, ואפשר להתנות שאינו שלו עד לאחר שבת, אמנם מב&quot;י משמע דהאיסור הוא לשחק במשחק שבדרך כלל משחקים להרויח ועל זה אמרינן דאפי&#x27; אם בשבת אין משחקין להרויח אפ&quot;ה אסור משום דמיחזי כמקח וממכר}"	סימן שלח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשחק 1) דריידל 2) מונופולי 3) ping pong?	"1) לא דהוא משחק שדרכן להרויח (שש&quot;כ פט&quot;ז סעי&#x27; ל&quot;ג) {ועל כן יש לאסור משחקים מ-cards שדרכן ל-gamble בהם, ואולי אם אינו מצוי במקומותינו אינו מיחזי כמקח וממכר ומותר}, והב&quot;ח אוסר כל משחק שאין בו חכמה משום הטלת גורלות 2) מדינא מותר אבל טוב להימנע ממנו (שש&quot;כ שם) 3) {שמעתי מאבי מורי שליט&quot;א בשם זקני ר&#x27; אליהו ז&quot;ל דאסר משום השמעת קול, ונראה לפרש דהקול הוא חלק מהמשחק דומיא דאגוזים דרוצה להשמיע קול אלא דאינו כלי המיוחד לכך אבל כאן הוי כלי המיוחד לכך (ועי&#x27; באר משה ח&quot;ב סי&#x27; כ&quot;ז אות ד&#x27;), ונראה דה&quot;ה ב-knock hockey}"	סימן שלח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשאוב מים בשבת 1) בגלגול גדול 2) בגלגול קטן?	"1) איתא בגמ&#x27; דאסור גזירה שמא ימלא לגינתו ולחורבתו או לשרות פשתן [מתוך שממלאין בלא טורח (תוס&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)], וכתב המגיד משנה דמותר לשאוב בחצרו דאין בו גינה וכו&#x27; דמבואר בגמ&#x27; דאין גוזרין אטו שאר מקומות, והוסיף הב&quot;י דה&quot;ה דמותר חוץ לחצרו אם אין בו גינה וכו&#x27; סמוך לו, וכן פסק השו&quot;ע 2) כתבו תוס&#x27; והרא&quot;ש דכיון שאינו ממלא הרבה ביחד ליכא למיחש שמא יטריח למלא לגינתו וכו&#x27;, אבל הרמב&quot;ם אינו מחלק ומשמע דס&quot;ל דאפי&#x27; בקטן אסור, וקיי&quot;ל כהרא&quot;ש (א&quot;ר, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)"	סימן שלח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו פירות בגג ורואה מטר שבא?	"איתא בגמ&#x27; ביצה (ל&quot;ה ע&quot;ב) דמותר לשלשל פירות ביו&quot;ט אבל לא בשבת משום טירחא שלא לצורך שבת (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) [וכ&quot;ש דאסור להוריד הפירות דרך מדריגות דזה טירחא גדולה יותר משלשול (מ&quot;ב לקמן סי&#x27; תקכ&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;)], ודייק הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) דלצורך היום מותר לשלשל הפירות (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה) {ומשמע דאין זה כשאר טירחא לצורך חול דבעלמא אמרינן דמותר לטלטל כלי מחמה לצל אע&quot;פ שהוא לצורך חול אלא צ&quot;ל דהכא הוי טירחא יתירא ואפ&quot;ה לצורך שבת מותר, והנה לפי&quot;ז יש לעיין אם יש לו כמה כסאות בחוץ אם מותר להטריח להביאם מפני הגשמים דאולי הוי טירחא יתירא, וכן נקט הפסק&quot;ת (אות י&quot;ז) דאסור אם אינו לצורך היום, ודוקא טירחא יתירא [וצ&quot;ב הגדר], ונוגע אם יורד גשמים בשבת סוכות ורוצה להביא כליו לבית ויש בה טירחא יתירא שלא לצורך שבת [אבל ביו&quot;ט מותר]}"	סימן שלח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכסות את הפירות?	"רש&quot;י ס&quot;ל דאסור [דהוי בכלל טירחא יתירא], ותוס&#x27; מתירין, והשו&quot;ע פסק כתוס&#x27; דמותר לכסותם והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) הביא היש&quot;ש דפסק כרש&quot;י, והכריעו הפוסקים כהשו&quot;ע ותוס&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) [דאין זה טירחא כ&quot;כ לכסותם (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&quot;ו)]"	סימן שלח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלבינים?	"ה&quot;נ פליגי רש&quot;י ותוס&#x27; אם מותר לכסותם, וקיי&quot;ל כתוס&#x27;, אבל לכו&quot;ע אסור לטלטלם ממקומן (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)"	סימן שלח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יורד דלף 1) של מים שראוי לרחיצה 2) של מים שאינו ראוי לרחיצה?	"1) בודאי מותר ליתן כלי תחתיו [וה&quot;ה אם הוא ראוי לשתיית בהמה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;)] 2) הרמב&quot;ם כתב דאסור ליתן כלי תחתיו, והשיג עליו הטור היינו לר&#x27; יצחק אבל אנן קיי&quot;ל דכלי ניטל אפי&#x27; שלא לצורך דבר הניטל וא&quot;כ מותר ליתן כלי תחתיו, והב&quot;י הביא הר&quot;ן דאוסר משום ביטול כלי מהיכנו, אבל מהרמב&quot;ם משמע דאסור משום אין עושין גרף של רעי לכתחילה [ואע&quot;פ שהמים סרוחים כבר באו מ&quot;מ הרי הוא עושה הכלי כגרף של רעי], וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) בשם היש&quot;ש דיסוד האיסור הוא ביטול כלי מהיכנו אבל אם יהא מותר לעשות גרף של רעי תו לא הוי ביטול כלי מהיכנו דיהא מותר להוציאו ולשפכו אבל השתא דאסור לעשות גרף של רעי לכתחילה נמצאת שאסור משום ביטול כלי מהיכנו (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה אסור), וכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ב) בשם הא&quot;ר דהוי גרף של רעי מיד אפי&#x27; קודם שנתמלא דמיירי במים סרוחים {ונראה לפרש דמבואר בתוס&#x27; ביצה (ל&quot;ו ע&quot;ב) ב&#x27; מהלכים מתי מותר לעשות גרף של רעי לכתחילה, א&#x27; במקום הפסד, ב&#x27; אם כבר התחיל, ומבואר בגר&quot;א לעיל (סי&#x27; ש&quot;ח ס&quot;ק פ&quot;ד) דהמחבר חושש להשני תירוצים, והכא משמע דאינו מקום פסידא וא&quot;כ אע&quot;פ שכבר התחיל לירד מ&quot;מ אינו מותר מפני שאינו מקום פסידא [ואינו ברור אם הרמב&quot;ם ס&quot;ל דצריך שני הטעמים או ס&quot;ל דרק תלוי בהפסד], ויתכן דהטור ס&quot;ל דסגי בתירוץ דכבר התחיל, ולכן לכתחילה קיי&quot;ל כהרמב&quot;ם ואינו מותר אלא במקום הפסד [וגם אם התחיל כבר] אבל בשעת הדחק כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אסור) בשם החיי&quot;א דיכול לסמוך על הטור דמקיל בסברא דכבר התחיל לחוד [ויש להדגיש דאמרינן לעיל (מ&quot;ב סי&#x27; רס&quot;ו ס&quot;ק כ&quot;ז) דאסור לבטל כלי מהיכנו לשעה אלא במקום הפסד מרובה, והכא מיירי כשאינו מקום הפסד וא&quot;כ אפי&#x27; להטור דמקיל לעשות גרף לכתחילה יהא אסור להניח שם כלי שמבטל כלי מהיכנו לשעה, ועל זה י&quot;ל כמ&quot;ש הא&quot;ר דמיד הוי גרף של רעי ומותר להוציאו דמיירי כאן במים סרוחים, משא&quot;כ לעיל (סי&#x27; של&quot;ה סעי&#x27; ד&#x27;) מיירי ביין שאינו מאוס אלא כשהם נופלים על הקרקע, אבל כיון שהוא מקום הפסד מותר לבטל כלי מהיכנו לשעה, וגם מותר לעשות גרף של רעי לכתחילה לכו&quot;ע, אלא דלפי&quot;ז יהא אסור להניח שם כלי גדול שישאר שם לכל השבת, ועי&#x27; מש&quot;כ שם דאפשר דמותר אפי&#x27; בכלי גדול דאי מתירין לטלטל מוקצה של גרף של רעי החמור כ&quot;ש שמתירין לבטל כלי מהיכנו הקל]}"	סימן שלח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לפי הרמב&quot;ם אם נתן הכלי תחתיו כבר?	"מבואר לעיל (סי&#x27; ש&quot;ח סעי&#x27; ל&quot;ו) דבדיעבד אם עשה גרף של רעי באיסור מותר להוציאו, וזהו דוקא אם הוא במקום שהוא דר דאז הוי גרף של רעי (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג), וכתב הא&quot;ר דמותר להוציאו אפי&#x27; קודם שנתמלא (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב) [ובמ&quot;ב עו&quot;ה (הע&#x27; ק&quot;ו) הביאו דראב&quot;ד ס&quot;ל דוקא אם נתמלא {ונראה דהכל תלוי במציאות}], אמנם כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) דאינו מותר להחזיר הכלי תחת הדלף דזהו עשייה לכתחילה"	סימן שלח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי נטילה [של שחרית או של מים אחרונים]?	"מבואר לעיל (סי&#x27; ד&#x27; סעי&#x27; ט&#x27;) דהם אסורים בהנאה וא&quot;כ יהא אסור משום ביטול כלי מהיכנו, והביה&quot;ל (ד&quot;ה אסור) מיישב דאנן סומכין על הטור {ויש לפרש ע&quot;פ הנ&quot;ל דהוי כאילו התחיל כבר שיש כאן רוח רע על ידיו, ועל זה אמרינן דיכול לסמוך על הטור, ויש להדגיש דקרינן מים זה גרף של רעי, ולענ&quot;ד אין זה פשוט כ&quot;כ} א&quot;נ דבמציאות מים אלו ראוים אלא שרוח רעה שורה עליהם ואינם מוקצים כלל, ועי&#x27; פסק&quot;ת (אות כ&#x27;) שמעורר דלא קיי&quot;ל כהטור, וגם למעשה מים אלו אינם ראוים כלל, אלא רצה להתיר ע&quot;פ הסברא דהוא כלי המיוחד לכך {ואין זה פשוט כ&quot;כ דעדיין שייך הסברא דבונה [אמנם העיקר סברא הוא סותר], ועוד כתב השעה&quot;צ (סי&#x27; שי&quot;ג ס&quot;ק ל&quot;ז) דאמרינן לא פלוג}, ומסיים דיש עצה ליתן רביעית מים בתוך הכלי [רביעית לכל אדם שנוטל שם] ואז נתבטל בה המים של רוח רעה (כה&quot;ח סי&#x27; ד&#x27; ס&quot;ק ל&quot;ג) א&quot;נ בטלים ברוב (א&quot;א מבוטשאטש סי&#x27; ד&#x27; סעי&#x27; ט&#x27;), אמנם יש עוד היתר משלמי יהודה (סי&#x27; י&#x27; הע&#x27; מ&quot;א) בשם ריש&quot;א דהמי נטילה אינם מוקצים שיכול לשטוף עמהם את הביה&quot;כ {ויש לפרש כמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; ד&#x27; סעי&#x27; ט&#x27;) דבאמת אין המים אסורים בהנאה אלא שיש סכנה לבהמה לשתותם}"	סימן שלח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גשם ושלג שירדו בשבת מוקצה?	"איתא בעירובין (מ&quot;ו ע&quot;א) דגשם אינו מוקצה מפני שהיה מכונס בעננים, וכ&quot;כ המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&#x27;), ולגבי השלג כתב השש&quot;כ (פט&quot;ז סעי&#x27; מ&quot;ה) דאינו מוקצה אע&quot;פ שהמציאות הוא שאינו משנה לשלג אלא סמוך לארץ, וכן משמע ממקור חיים לבעל חו&quot;י (סי&#x27; ש&quot;כ סעי&#x27; י&quot;א) דשלג שירד בשבת אינו מוקצה [ומא&quot;א מבוטשאטש (סי&#x27; שי&quot;ב) אינו ראיה דהתם מיירי כשנפל מבעוד יום], וכן נראה ממ&quot;ב לעיל (סי&#x27; שי&quot;ח ס&quot;ק ק&quot;ז) דבדיעבד ליכא איסור נולד על דבר שנימוח בשבת, ולכאורה ה&quot;ה נקרש {והא דראינו דיש איסור נולד על המים הנוטפים מן האילנות (חיי&quot;א כלל ס&quot;ה פן ח&#x27;, מ&quot;ב לעיל סי&#x27; ש&quot;י ס&quot;ק ל&quot;ב) י&quot;ל דהיינו condensation ומקרי נולד גמור, וה&quot;ה במי מזגן, ואע&quot;פ שיש לחות בתוך האויר מ&quot;מ אינו ניכר כלל משא&quot;כ גשם ושלג ניכר מחמת העננים}"	סימן שלח סעיף ח		
